כשנהיה בני עשרים
נלך על חבל דק של החיים
נהיה גאונים משוגעים
לא נהסס, כמו גיבורים
פחד זה של ההורים
נהיה נסיכי הערים
אנדרואידים שם ופה
אנדרוגינים למה לא
בדידות זה של ההורים
נשלח שירים למאדים
לא יהיו לנו כנפיים, לא נהיה מלאכים
אך נחיה לנצח נצחים
למות זה של ההורים
נדבר עם זאבים ואיילות
עם אלונים עם חרציות
בלי לחש, בלי מילה
דיבורים זה של ההורים
לא יהיו כספים, לא מחשבים
נמצא את הפצצה שתאיר
את הנפשות, ידע האבות
תרבות זה של ההורים
נחצה את הגלקסיות
לא יהיו שעות ולא גבולות
בין גן עדן לגיהינום
גבולות זה של ההורים