ששש כנפיי רועדות
כשמדברים על מסעות
זה הזמן לעוף גבוה
זו אשמת אבותיי
אם מילים ומרחבים הם חולשותיי
זו אשמת אבותיי
אם יש נוצות על כתפיי…
על הבטן, על הגב
אני עף, אני ציפור
עולה כמו טיל
נופל כעלה בסתיו
מסתחרר ומשתכר
חופשי, אני ציפור!
כל ערב בקו האופק נוגע
מניח עליו את ראשי, שוקע
בתוך גופי מחשבות רצות
על אינסוף ואהבה
עם שחר עף הלאה
לכל הרוחות
דוהר על פני ימים
כמו עפיפונים
על הבטן, על הגב
אני עף, אני ציפור
עולה כמו טיל
נופל כעלה בסתיו
מסתחרר ומשתכר
חופשי, אני ציפור!